היום אני רוצה לדבר אתכן על טקטיקה נוספת, מתוחכמת מאוד, שדרכה אנחנו מכשילות את עצמנו.
כן, אם עדיין לא שמת לב, הרצון שלך לרדת במשקל הוא ברור, אבל "איכשהו" משהו מתפקשש על הדרך. שמת לב?
לטקטיקה שאני רוצה להסביר עליה, קוראים "אל תשלימי דבר".
הרעיון הוא פשוט, ואני אסביר אותו בדוגמא: נניח שישנו מפעל לייצור מכוניות. לא סתם מפעל. זה המפעל של חברת מרצדס היוקרתית. החברה שמה לה למטרה, לייצר את המכונית הטובה ביותר, שתיתן מקסימום חוויית נהיגה ונוחות ללקוחות, ותצדיק את השם והמותג מרצדס.
ישנו עובד אחד במפעל, שאחראי על חיזוק הברגים של המנוע העוצמתי של המרצדס החדשה. כל יום הוא עובד קשה, נותן מעצמו, משקיע בעבודה ועושה אותה הכי טוב שהוא יכול. אבל, מסתבר שכבר כמה חודשים הוא לא מקבל משכורת. איכשהו יצא שהבירוקרטיה בחברה לא כל כך עבדה, האחראית על כוח האדם לא ממש התייחסה אליו, והוא נאלץ לחכות חודש ועוד חודש, בזמן שבמקום להכניס כסף, הוא נכנס למינוס.
העובד מגיע בוקר אחד ממורמר מאוד, ומחליט שזהו, הוא רוצה לעזוב. הוא מחליט שפשוט לא מעריכים אותו והוא רוצה לעבור לחברה אחרת.
אבל הוא לא יעזוב סתם ככה. הוא רוצה ללמד אותם לקח שלא ישכחו, כך שבפעם הבאה המנהלים הגדולים יעריכו את העובד הקטן.
מאותו יום, העובד מחזק את הברגים, קצת פחות מהרגיל. "לא רוצים לשלם? אני אדאג שתשלמו כפליים" הוא חושב. וכך, בכל יום, עוברים דרכו מאות מנועים חדשים, שהברגים שלהם לא מחוזקים.
העובד אכן עוזב. וכעבור שנה חברת מרצדס נאלצת לפצות אלפי לקוחות זועמים, עם מנוע גמור. המותג מרצדס חוטף זעזוע קשה, ולקוחות חדשים חושבים מעתה פעמיים אם לקנות רכב של מרצדס.
הדוגמא הזו ממחישה, איך בגלל חלק קטנטן בחברה, שהחליט להחריב את המשימה שהחברה קבעה לעצמה, הכל קרס. איך בגלל חלק קטן שלא בוצע בהצלחה, נכשלה התוכנית כולה.
עכשיו אני רוצה לבקש ממך, שתעני לעצמך בכנות על השאלות הבאות:
- האם עד היום, נכנסת בכל יום לתוכנית?
- האם כשנכנסת לתוכנית, בכל יום, מילאת בצורה מלאה 5 הצלחות שלך? האם חיפשת באמת את הלמידות והתובנות שלך, האם הרשית לעצמך להפיק למידה מטעויות? האם הוקרת את עצמך על הצלחות שהיו לך במהלך היום?
- האם ביצעת את כל האימונים עד היום, בצורה מלאה?
- האם צפית, הקשבת, וקראת את כל התכנים. האם השקעת זמן כדי להבין הכל עד הסוף?
- האם מילאת את המדדים בכל יום?
- האם עשית ככל יכולתך באמת כדי לשמור על המדדים ברמה גבוהה, בכל יום?
- שימי לב, האם באמת הצטלמת כמו שצריך, בצורה שתוכלי לראות שינוי אם יקרה? האם צילמת את התמונות שלך שנועדו בשבילך בצורה ברורה ומושקעת, כמו שאת עושה תמיד כשאת מצלמת משהו בשביל המשפחה או החברים?
- ו… שאלת השאלות: הוצאת כבר את הסוכר מהבית?
חשבי על זה.
מה קורה כאן בעצם?
את החלטת להיכנס לתוכנית שבה את הולכת לרדת במשקל, מהר, והרבה.
את החלטת שהפעם זה יצליח.
את החלטת שתעשי את כל מה שהתוכנית תדרוש.
אבל יש את החלק הקטן הזה, שדואג בו זמנית, שאת תחבלי לעצמך בתוכנית. חלק שדואג "להשאיר כמה ברגים משוחררים".
כי מה כבר יקרה אם אני אפספס יום? אני אשלים אחר כך!
מה זה השטויות האלה עם ההצלחות? נו בסדר, אני אמלא אחת שתיים, יאללה.
והתמונה? נו נשים איזו תמונה ככה סתם העיקר להתקדם. הילה, בואי נשמע מה יש לך להגיד, וקדימה הלאה…
עצרי רגע.
זה לא שאני אומרת שאת לא משתדלת. וזה לא שאני מנסה לשפוט אותך.
את מאוד משתדלת "להיצמד" לתוכנית.
אבל האם את עושה את זה ב-100%?
עכשיו את יכולה להבין את הטקטיקה. הטקטיקה אומרת: "אל תשלימי דבר". כלומר, אל תעשי משהו עד הסוף, ב-100%. תמיד תחפפי במשהו.
והמשהו הקטן הזה, הורס הכל.
"אבל מי שם לב אליו? מי שם לב שלא מילאתי 5 הצלחות היום? במה זה כבר משפיע? זה לא שאני לא עושה את התוכנית!"
ובכן, כמו בכל הטקטיקות הקודמות, גם כאן יש לך את מצב ה- WIN-WIN שבו את מרוויחה מכל הכיוונים.
WIN ראשון: אני שילמתי על תוכנית, אני עושה אותה ברצינות, ואני אפילו יורדת קצת במשקל! איזו אלופה אני! ראיתם? כשאני מחליטה, זהו אני עושה! כל הכבוד לי!
WIN שני: עמוק בפנים את יודעת שהשארת לך פתח מילוט. "אם יתחשק לי", "זה לא יצליח באמת בסוף, ואני אוכל לחזור למתוקים ולאורח החיים הקודם, אבל אי אפשר יהיה להאשים אותי. כי אני את התוכנית עברתי! אני השקעתי 90 יום בתוכנית הזו! ראיתי את כל הסרטונים! ועשיתי כושר!"
לא.
חיבלת בתוכנית שלך, מראש. ביצעת 90% ממה שהיית צריכה, ו"שכחת" את ה-10% הנותרים.
וזה מה שהרס את השינוי האמיתי שלך. את שינוי התדמית, את הגמילה המוחלטת מג'אנק ומתוקים שהורסים אותך.
"אל תשלימי דבר", מגיע בכל כך הרבה חלקים בחיים שלנו. והמקור שלו הוא ההסתגרות שלנו באיזור הנוחות הבטוח והמוגן, שאנחנו מכירות.
כי גם כשיש חסרונות לאיזור הבטוח שלנו, אנחנו ממשיכות לחיות איתם, כי האיזור הזה מוכר לנו, הוא בטוח.
כשיש לנו כלי כל כך עוצמתי כמו סוכר, להרגיע אותנו, להשקיט את המתח, לתת לנו הרגשה נפלאה… אנחנו נעשה הכל, אבל הכל כדי לא להיגמל ולא לברוח ממנו.
וכשאני אומרת הכל זה גם לרמות את עצמנו, ואת הסביבה. להציג את עצמנו כ"גיבורות" ובפועל לברוח כמו עכבר חזרה למחילה. בדרכים מאוד יצירתיות.
חשבי על כך, אהובה. האם את הולכת מהיום להשלים הכל, ב-100%?
האם כשתיגמר התוכנית הזו את הולכת להמשיך לתת 100% מעצמך, לעצמך?
אל תברחי מהשינוי. אפשר לתת לפחד להיות, אבל תני לעצמך לעבור שינוי.
קדימה!
אריאל והילה
