אז אחרי שעברנו יותר משבועיים, ונמנענו לגמרי מסוכר, הגיע הזמן לדבר על מוצרי חלב.

קודם, אני רוצה להסביר למה רק כעת בחרנו להסביר עליהם: והסיבה המרכזית היא שגם החלב ממכר במידה מסויימת. הימנעות וגמילה מכל כך הרבה מאכלים בו זמנית עלולה לגרום לנו להישבר. ובשלב ראשון יש לעשות את הצעד האמיתי והוא הגמילה מהסוכרים הפשוטים (סוכר לבן, דבש) ומהפחמימות הריקות המעובדות (קמח לבן, אורז לבן).

עכשיו הגיע הזמן לדבר על קבוצת המוצרים שנמצאת בכל מקרר בישראל, ולהבין אחת ולתמיד האם היא בריאה לנו, והאם היא משרתת את המטרה שלנו- לחזור לאנרגיות, ולהיות בריאות וחטובות שוב.

1. לקטוז
   לקטוז הוא סוכר החלב. הוא נמצא בכל מוצרי החלב הקיימים, ומתיקותו פחותה מעט ממתיקות הסוכר הרגיל. מטרת הלקטוז בחלב האם (של כל יונק) היא לתת לחלב טעם מתוק- שמפעיל את מערכת העונג הטבעית במוח, (הפעלת ניורוטרנזמיטרים כמו דופמיו וסרוטונין, שחרור אופיואידים, ועוד) ויוצר מצב בו המוח מבקש עוד ועוד ממנו, לאורך זמן. העובדה הזו מאפשרת לתינוק לינוק כמות מספקת, ובדרך גם להירגע, לשחרר מתח, ולחוות חיבור רגשי אל האם.

(הלקטוז מתפרק ונספג בדם בצורת גלוקוז) אשר בתורו, מרים את רמת האינסולין. בדקו במוצר החלב שלפניכם מהי כמות הסוכר הנמצאת בו. ניתן לחפש גם את העומס הגליקמי של מוצרים מסויימים.

אבל העומס הגליקמי של מוצרי חלב הוא לא כל הסיפור.

2. רגישות ללקטוז
   לכל תינוק יש אנזים שנקרא לקטאז שאחראי על פירוק הלקטוז בצורה תקינה לאבני בסיס קטנות יותר- גלוקוז (הסוכר בדם). ככל שהתינוק גדל, הוא מתחיל לאכול "אוכל של גדולים" ומפסיק לצרוך את חלב האם. הגוף לאט לאט מייצר פחות ופחות את אנזים הלקטאז, משום שאין בו צורך. כתוצאה מכך, אין לגוף יכולת לפרק את הלקטוז במעי הדק, והחלב ממשיך הלאה אל המעי הגס. במעי הגס נמצאים חיידקים אשר מצליחים לפרק את הלקטוז, אך כתוצאה מכך נוצרות תופעות לוואי.
   חריגים הם כ-20 עד 30 אחוזים מהאוכלוסייה, בעיקר יוצאי אירופה אשר להם "מוטיציה" מסויימת בגן האחראי על ייצור הלקטאז, אשר מאפשר את ייצורו לאורך כל החיים. ועדיין, יותר מ-70% מהאוכלוסייה בישראל רגישה ללקטוז כיוון שהאנזים מימי הילדות כבר לא קיים עוד.

איך נדע אם אנחנו רגישים ללקטוז? לקטוז יכול לגרום ל-

• פצעונים בעור הפנים
• עלייה במשקל
• ליחה בדרכי הנשימה
• כאבי ראש, מגרנות, תשישות
• גזים, כאבי בטן ושלשולים.

אם הפסקתן לצרוך חלב למשך מספר ימים, וראיתם שיפור בסמפטומים האלו, ככל הנראה הגוף שלכן אינו מייצר לקטאז, ונוצרה לכן רגישות ללקטוז. הגזים, תחושת כבדות בבטן עד כאבי בטן ושלשולים הם תוצאה מאוד מהירה של פירוק הלקטוז ע"י חיידקי המעיים במעי הגס, במקום הפירוק ה"טבעי" שמבצע הלקטאז.

3. הורמוני גדילה
   אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו עם מוצרי חלב, הם שהוא גורם לרמת הורמוני הגדילה בדם שלנו לעלות. ההורמון הראשון הוא ידידנו הוותיק אינסולין, וההורמון השני הוא IGF-1, (שדומה מאוד לאינסולין) ושניהם עולים גם בלי קשר לסוכר. הסיבה לכך היא שמטרת החלב היא להגדיל את העגל, ובצורה מהירה. הורמונים אלה, כפי שכבר למדנו, עוצרים את פירוק השומן, ומכניסים אותנו למצב גדילה.
   יצא שהחלב מעלה אצלנו את רמת האינסולין גם כדי לטפל בסוכר, וגם כדי "להגדיל" אותנו. זה יכול להיות טוב אולי למרימי משקולות שרוצים להתנפח, זה לא טוב לאלה שמטרתם היא לרדת במשקל.

4. סידן
   אחד היתרונות של מוצרי החלב הוא הנוכחות של הסידן. השאלה הגדולה היא אם כדאי להתפשר על החסרונות ולצרוך חלב בשביל הסידן, או שעדיף למצוא סידן במקום אחר. ובכן, סידן הוא אחד מהמינרלים הכי נפוצים בטבע, ובהחלט ניתן לנסות לצרוך את הסידן שלנו ממזונות אחרים. הוא נמצא ממילא כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלות: שקדים, קטניות, ביצים, דגנים ,בשר, עלים ירוקים. ולכן, אם התפרט שלנו מכיל הרבה מהמוצרים האלה, לא צריכה להיות שום בעיה.
   חשוב לדעת שממילא ספיגת הסידן ממוצרי חלב היא רק ברמה של 30%, אם תאכלי ברוקולי למשל, הספיגה תהיה 60-70%.

שימי לב לכך שעצירת צריכת הסוכר שאנו עושות בתוכנית, גורמת לכך שהגוף שלנו יהיה מסוגל לספוג את הסידן מכל המזונות בצורה הרבה יותר טובה, משום שהגוף מפסיק להיות במצב דלקתי.

5. קזאין
   הקבוצה הגדולה ביותר של החלבונים בחלב הם חלבוני קזאין. ישנם מחקרים מסויימים המוכיחים שסוג מסויים של חלבון הקזאין בחלב פרה (קזאין בטא A1, המתפרק ל BCM-7) יכול להוביל לתגובה דלקתית בגוף, ואף להתפתחות של סוכרת ולחץ דם. מהצד השני ישנם מחקרים שלא מצאו קשר בין נוכחות החלבון לנזקים הנ"ל. כלומר, הנושא הזה שנוי במחלוקת, ועל כן, על אף החשד, לא נתרכז בו כרגע כפקטור מרכזי להחלטה שלנו אם לאכול מוצרי חלב או לא. אני חייבת לציין שתעשיית החלב (כמו תעשיות רבות אחרות) משפיעה רבות על תחום המחקר של מוצרי החלב, ואני מקווה שהמלצות ברורות ואובייקטיביות גם לגבי צריכת קזאין A1 יתפרסמו בקרוב.

השורה התחתונה:

נרצה לאכול מוצרי חלב עם כמה שפחות סוכר, ואפקט גדילה כמה שיותר קטן.

אם כבר אוכלים מוצרי חלב מומלץ לשלב אותם בארוחה, הכוללת סלט (סיבים תזונתיים) ושומנים בריאים, שמורידים את רמת העומס הגליקמי הכולל של הארוחה.

הכנתי לכן רשימה של מוצרים מסודרת ממוצר החלב הטוב ביותר, למוצרים הגרועים ביותר מבחינתנו:

1. מוצרים דמויי חלב פרה- חלב שקדים או חלב סויה ללא סוכר, אינם מעלים את רמות האינסולין ברמה חדה. (שימו לב שחלב אורז לא נמצא כאן)
2. חמאה איכותית – הכי פחות סוכר, הכי פחות הורמוני גדילה, ושומן בריא באופן כללי. לגבי השומן הרווי המסומן עליה- מחקרים בשנים האחרונות מוכיחים כי שומן זה אינו מזיק ואף בריא לנו.
3. גבינות קשות שמנות- בדומה לחמאה. החיידקים היוצרים את הגבינה "זוללים" את הלקטוז (סוכר החלב) וגם אפקט הגדילה נמוך יותר ולכן גבינות אלה יחסית פחות מזיקות מהבחינה הזו

מוצרי החלב שנעדיף להימנע מהם:

1. שוקו מכיל המון המון סוכר וחומרים מזיקים אחרים- לא לצרוך בשום אופן.
2. חלב רגיל 1-3% שומן. חלב מכיל לפחות כפית וחצי סוכר לכוס, ועוד בצורת משקה, כלומר ספיגה מהירה עוד יותר וללא שובע. בנוסף אפקט גדילה- ולכן עדיף להימנע.
3. שמנת- בעלת אפקט גדילה גבוה במיוחד, עדיף להימנע.
4. גבינה לבנה- יחסית הרבה סוכר (כפית וחצי ל-100 גרם) וגם אפקט גדילה. ממליצה להפחית מאוד.
5. גבינת קוטג'- פחות סוכר, אבל הרבה יותר מדי מלח (נתרן) שיוצר נזקים אחרים, וגם סופח סידן.
6. יוגורטים- לרוב מלאים סוכר, עדיף להימנע. ישנם יוגורטים מותססים איכותיים ללא סוכר שניתן לאכול- שימו לב מה כתוב בתוויות.

אז מדוע בתוכנית אנחנו לא נמנעות מחלב לגמרי?

כמו שכתבתי בתחילת המאמר, חלב הוא גם ממכר, שילוב של גמילה מכמה התמכרויות פוגע בסיכוי שלי ליצור אצלכן גמילה מהסוכר (ממתקים, עוגות, שוקולד, כל ה"אוייבים הגדולים") ובמקביל מהגמילה הרגשית שיש לנו לדברים האלה.

בנוסף, לקטוז החלב פחות מתוק מהסוכר הרגיל ואם צורכים ממנו מעט, ניתן להשתחרר מהתלות שיש במוח (דופמין, אופיואידים) לסוכר עצמו. שימי לב שיהיה לך יותר מהיר להיגמל ממתוקים ללא חלב, אך גם יותר קשה פיזית ונפשית.

ההנחה, והרצון, והתקווה שלי היא שאחרי הגמילה הזו מסוכר, תוכלי להיכנס ל"עולם חדש" של בריאות, שלב שלב. בשלבים מאוחרים יותר ויחד עם השחרור הנפשי, נוכל בקלות הרבה יותר גדולה לשחרר כמעט לגמרי גם את מוצרי החלב (שנועדו בכלל לעגלים), גם לעבור לצום לסירוגין, ויש עוד כל כך הרבה.

בשלב זה, היעד שלנו נמצא מול העיניים, ויש לנו דרך ברורה לריפוי וחזרה לגוף הבריא שלנו. רק צריך להתמיד, להיכנס לכושר, ולפתח יכולת של מוטיבציה עצמית חזקה.

אנחנו עובדות על זה יחד. קדימה! בהצלחה!