חומרים משמרים – רק מזיק או גם משמין?
חומרים משמרים הינם מגוון חומרים בהם נעשה שימוש בתעשיית המזון, על מנת להאריך את חיי המדף של המוצרים ולמנוע הרעלות וקלקול מזון.
היתרון של שימוש בחומרים אלה הוא מאוד ברור – הם מונעים קלקול של המזון אליו הוסיפו אותם.
אבל בתכלס: חומרי השימור אותם מוסיפים למזון מעובד מיועדים בעיקר להארכת חיי המדף של המוצר. כלומר, הסיבה העיקרית להוספת החומרים האלה לאוכל שלנו, היא הגדלת הרווחים של חברות ייצור המזון.
ככל שהמוצרים יוכלו להישמר לאורך זמן רב יותר בחנויות, כך היצרן מרוויח יותר. הצרכן, לעומת זאת, עלול להיחשף לנזקים שונים לגופו כתוצאה מצריכת חומרים שלא היו אמורים להיכנס לגוף האדם בשום מצב.
כל מה שהיצרנים הגדולים צריכים לעשות, הוא להמשיך לתרום חלק מהרווחים לאוניברסיטאות, למכוני מחקר ולמגזינים, ולהחזיק בלובי חזק בפרלמנטים שונים ברחבי העולם.
גורמים בתעשיית המזון, לכאורה, עומדים מאחורי מחקרים וחוות דעת, שאמינותם מוטלת בספק. המחקרים הללו ממעיטים בהערכת הנזקים הנגרמים מחומרים משמרים ונותנים תירוץ למדינות לאשר אותם. הכל בשביל לשרת את האינטרסים הכלכליים של תעשיות המזון.
בואו נדבר על החומרים המשמרים עצמם:
נהוג לחלק את החומרים המשמרים ל-3 סוגים:
סורבטים – חומרים משמרים היעילים נגד פטריות ועובשים.
בנזואיטים – חומרים קוטלי חיידקים.
סולפיטים – חומר משמר נוגד חמצון.
תפקיד חומרי השימור הוא למנוע התפתחות של חיידקים, פטריות או עובש. זאת הסיבה שרובם מבוססים על כימיקלים שמפריעים להתרבות החיידקים.
החומרים המשמרים מצויים במזון בכמות קטנה מאוד, אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה שלהם, למרות הכמות המזערית: חלק גדול מהחומרים המשמרים גורם לתופעות לוואי שליליות ברמה היומיומית, וחלק משפיעים בטווח הארוך על הבריאות.
מה קורה כאשר אוכלים מבוקר ועד ערב מאכלים ומוצרים שמכילים חומרים משמרים? ייתכן מאוד שבסופו של היום מגיעים לכמות שיכולה להתבטא בהמון נזקים. הביטויים הכי שכיחים הם כאבי ראש, מיגרנות, כאבי בטן, ועוד.
אז מהי בעצם הבעיה עם שימוש בחומר משמר?
כיום ידוע כבר שגופנו מכיל חיידקים. רבים מהם מתרכזים במעיים. חלק גדול מהחיידקים חשוב מאוד לתהליכי העיכול ושאר התהליכים הביולוגיים של הגוף. נהוג לכנותם חיידקים “טובים” אשר שומרים על בריאותנו התקינה.
כאשר יצרני המזון מוסיפים למזון חומר משמר קוטל חיידקים, הוא מגיע למערכת העיכול שלנו ואינו בורר בין החיידקים; הוא קוטל חיידקים מזיקים במידה זהה לקטילתם של החיידקים הטובים ובכך עלול לגרום למגוון בעיות בריאותיות שונות.
בעיה נוספת שמביאים איתה החומרים המשמרים היא אלרגיה. שימוש בחומר משמר ממשפחת הבנזואים או הסולפיטים עלול לגרום לתגובות אלרגיות אצל קבוצות באוכלוסיה שרגישות לחומרים אלו.
חומר משמר ממשפחת הבנזואיטים עלול לגרום לגירויים בעור ואילו חומר משמר ממשפחת הסולפיטים עלול לגרום לקשיי נשימה, בעיקר אצל הסובלים מאסטמה. בנוסף, הבנזואיטים יוצרים תגובה כימית עם וויטמין C אשר בגוף והופכים לחומר רעיל בשם בנזן, חומר הגורם להפחתה בייצור תאי הדם ועלול לגרום ללוקמיה. ידוע גם כי הסולפיטים פוגעים ביעילות התפקוד של ויטמין B1 בגוף, ויטמין החשוב לתפקוד מערכת העצבים.
ומה הקשר בין חומר משמר לעלייה במשקל?
מחקר חדש שהתפרסם השנה, בדק את ההשפעה של חשיפה ממושכת לחומר משמר על עכברים. העכברים נחשפו לחומר הנקרא פרופיונט, אשר מונע התפתחות עובש וחיידקים ומאושר ע״י הFDA כחומר משמר. תוצאות המחקר מצאו קשר בין מתן החומר לעליה ברמות הסוכר בדם העכברים, ומשקלם עלה באופן משמעותי לאחר חשיפה ממושכת. כמובן שלא ניתן להסיק מכך באופן חד משמעי בנוגע להשפעת החומר על בני אדם, אך המחקר מעורר חששות שהנזקים של חומרים משמרים הינם בעלי טווח רחב עוד יותר מכפי שחושבים.
והנה הפתעה קטנה: גם סוכר מרוכז מונע התפתחות של חיידקים. מזון מתוק מאוד, כמו דבש, ריבה או שוקולד, לא מכילים חומרים משמרים בכלל. איך זה יכול להיות שאת המוצרים שראינו עד עכשיו כפסגת האושר והכי הכי טעימים, אף חיידק אפילו לא רוצה? נקודה למחשבה J
אז לסיכום: מה אפשר לעשות?
הבחירה, האם לרכוש מוצרים המכילים חומרים משמרים או לא היא אך ורק בידינו. מודעות לנושא היא שם המפתח.
הדרך הפשוטה ביותר להימנע מרכישת מוצרי מזון שמכילים חומרים משמרים היא פשוט לקרוא את רשימת הרכיבים ולבדוק האם המוצר מכיל חומר משמר או לא.
אינך יכולה כרגע לשנות את תעשיות המזון, אך את יכולים לקחת אחריות אישית על האוכל שאת קונה ומכניסה לפה, ועל האוכל שאת נותנת לילדייך.
שימי 💖 שכמעט לכל מזון יש תחליף ללא חומר משמר. כל מה שצריך לעשות זה לעמוד כמה שניות ולקרוא את רשימת הרכיבים, מה מכיל המוצר. שווה לנסות, אולי בדרך זו פתאום לא תסבלי מכאבי ראש, כאבי בטן או גזים, ותוכלי לרדת במשקל בצורה מהירה וקלה יותר.
💥קדימה!💥
