היום אני רוצה להמשיך בנושא החשוב, שבו אנו מבינות את טקטיקות הבריחה שלנו. אלו הן הטקטיקות ש"עוזרות" לנו לברוח משינוי כלשהו, גם אם בצורה מודעת החלטנו שאנחנו עושות את השינוי הזה.
הטקטיקה שנלמד עליה היום נקראת "תפסי אותם, לפני שיתפסו אותך". אם את משתמשת בה היא נראית ככה והיא מאוד פשוטה: התת מודע שלך מחפש כל הזמן את הבעיות ש"בגללן" לא הצלחת, ומנסה "לתפור את התיק" מספיק טוב למישהו או למשהו חיצוני. בצורה הזו את לא תהיי חייבת להצליח, ובדרך תוכלי להגיד שמהצד שלך את ניסית, את 100%, פשוט התוכנית לא מספיק טובה, בן הזוג לא מאפשר לך, התקופה קשה מדי כרגע.
את אפילו יכולה להאשים חלק מעצמך, שאינו נמצא בשליטתך: כאבי ראש, בעיות בעקבות הריון ולידה, תרופות שאת צריכה לקחת. יש את המתוחכמות: "הכושר שלי ירוד, לא התאמנתי כבר 3 שנים!" ועוד ועוד.
אלה שמשתמשות בטקטיקה של "תפוס אותם לפני שיתפסו אותך", מתחברות לפחד מהשינוי בצורה הכי חזקה, ומראש מחפשות את האלמנט שאפשר להפיל עליו את האשמה.
בואי נחשוב על זה רגע. נניח שבן הזוג שלך או הילדים שלך, לא מוכנים לעשות את השינוי שאת עושה, ו"ארון הממתקים" נשאר בבית, עמוס שוקולד, עוגיות, וחטיפים. נניח שהמקפיא שלך עמוס בפיתות, בורקסים ומלאווח. אין מצב שהם מוותרים על העוגה המושלמת שלך בשבת, ואת מכינה להם. עכשיו את כבר צריכה כוח רצון של ברזל כדי להצליח לאורך זמן. הרגע של השבירה יגיע ואת עלולה ליפול חזרה למעגל שהיית בו.
במקרה הזה, מי "אשם"?
אם את בשנייה הזו חושבת לעצמך: "זה נכון אבל… , מה באמת אפשר לעשות?… איך אפשר לעשות את זה?" וכדומה, את במצב של "לתפוס אותם לפני שיתפסו אותך". כי את כבר בהכנה של התירוצים לכישלון. את כבר מכינה גם את בן הזוג שלך או המשפחה שלך, וגם את עצמך, לשלב שתצטרכי להאשים מישהו או משהו.
כנ"ל אלה שרוצות להאשים את התוכנית. למשל: "זה המון זמן ביום, אני לא טיפוס טכנולוגי, הסרטון לא עובד לי, לא תדרכו אותי נכון, לא נתנו לי מענה על השאלה שהיתה לי, לא הבנתי את החלק הזה, לא היתה התייחסות למאכל הזה.., התוכנית קצרה מדי, ארוכה מדי, הכושר קשה מדי.." ועוד. זה הכל הכנה, הכל תעודת ביטוח, לכישלון שהתת מודע שלך מתכנן לך.
אני רוצה שתשאלי את עצמך, האם כבר יש לך בשלב הזה את רשימת ה"אשמים" לחוסר ההצלחה? או שאת הולכת על זה עד הסוף, מסבירה למשפחה שזה מה שהולך לקרות ושהם הולכים להיות שותפים כי הם אוהבים אותך? פותרת בעיות. לומדת ונעזרת במה שאת יכולה בתוכנית ומתרכזת בשינוי שלך ולא מחפשת חסרונות.
בסוף החודש הזה, יוצאות מהתוכנית 2 סוגים של נשים:
אישה אחת תפרט את רשימת האשמים, את רשימת הסיבות "שאינן בשליטתה".
אישה אחרת תחזיק ביד רשימה של החלטות ופעולות, שמעידות כמה היא אדם חזק. והיא גם תיראה ככה. כי הראש שלה יהיה מורם. היא תיקח את ההתנסות הזו מעתה והלאה לכל מקום ולכל תחום ותראה הצלחה. גם בעבודה, גם בזוגיות, וגם בבריאות שלה.
האם את רוצה להיות שם?
- קחי עכשיו דף ועט ורשמי את "רשימת האשמים" שלך. ליד כל שם של אדם או סיבה כתבי מדוע האשמה מוטלת עליה.
- כעת עברי ממצב "קרבן" למצב "אחראי": כתבי כיצד את הולכת לפתור את הבעיה כך שהשליטה על ההצלחה שלך בתוכנית תהיה בלעדית שלך. למשל, כתבי איך את הולכת לפתור את המצב בו בן הזוג שלך מתנגד לשתף פעולה בשינוי שלך.
- אם שלב 2 הביא אותך לנקודה של "אני לא יודעת איך לפתור", הכל בסדר. בואי נעבוד. ציירי לפנייך את הציור הבא:
אני רוצה שתציירי באמת את הדמות האישית שלך, זה חשוב.
אל תמשיכי. אני מבקשת שבאמת תקחי דף ועט ותתחילי משלב 1.
בלי הרצינות שלך זה לא יעבוד.
הבחורה שציירת, היא את. המשפט שכתוב שם, הוא משפט שאת יכולה לשאול את עצמך בכל פעם כש"אין לך פתרון" למשהו שחשוב לך.
כי תני לי לחדש לך משהו. יש לך כל כך הרבה פתרונות, יכולת כל כך מדהימה למצוא דרכים להגיע למה שרצית. את פשוט משתמשת בזה הפוך כיום.
כן, עצרי רגע לחשוב. האם את משתמשת ביכולת התחכום שלך כדי להצליח לפתור מצבים, או כדי לברוח ממצבים? האם היכולת שלך מנוצלת כדי להיאחז בטקטיקת בריחה כרגע?
- פתרי את הבעיה. צרי לעצמך את המרחב הדרוש להצליח, ולכי על זה ב-100%. החליטי עכשיו, שהפעם, את לא תופסת אף אחד לפני שיתפסו אותך. את לא בורחת יותר מהאשמה הפוטנציאלית על הכישלון שהתת-מודע שלך מתכנן.
כי מעכשיו את רואה רק את ההצלחה שלך מול העיניים, ללא תירוצים וללא האשמות.
זה תלוי רק בך מעכשיו.
💝💝💝
ועכשיו לפני סיום, אני רוצה להתקדם איתך עוד צעד. שימי לב:
גם כשאני אומרת "תת-המודע שלך" יש בזה אלמנט של הפרדה בינך לבין חלק שנמצא בך.
אם תוכלי להתבוננן בזה לעומק, תוכלי לראות שגם כאן נמצאת הפלת אחריות על "מישהו אחר" שאינו לגמרי את.
בכל פעם שאני מזכירה את "תת-המודע", או את "הקול שבך", "המוח שלך", זה מתוך רצון להציף תהליכים נסתרים שקורים במהירות ושאיננו שמות אליהן לב. רצון להביא את תשומת הלב שלך למחשבות מסויימות שיש בך, אשר חולפות בשברירי שניה.
אך אחרי ככלות הכל אני רוצה שתזכרי- אנחנו מתקדמות למצב שבו אין אשמים בכלל, אין שיפוטיות אך יש הרבה אחריות, אין יותר מצב שבו את קורבן והמציאות שלך בשליטתך המלאה, האירועים החיצוניים לך הם מציאות שבה את מחליטה איך להתנהל, וכן, גם המציאות הפנימית והפחדים שלך הם סביבה שבה את מחליטה בבלעדיות איך להתנהל. את לא יכולה להפיל את האשמה על "תת המודע" שלך, על ה"יצר הרע" או כל ביטוי אחר.
העוצמה של חיים ללא אשמים, כשאת תמיד בהתקדמות למטרות שלך, מספקת אושר וגילוי יכולות שטמונות בך, שתמיד ידעת שהן שם. מהצד השני היא כוללת טיול מתמיד עם הפחד ועם אמונות מגבילות על עצמך, שצרובות בזכרונך. אם תבחרי תוכלי להגיע למצב של שליטה גבוהה מאוד במחשבות שלך ובתוצאות שלך, זה עניין של אימון ושימוש בכלים שאני נותנת בסדנה.
קדימה לעבודה🧡✍🧡
