האם להכין מיץ טבעי מפירות, זה באמת בריא? ואולי עדיף שייק?
היום אני רוצה לעשות סדר בנושא.
מיצים
סביב מיצי פירות טבעיים, יש תמיד הילה של בריאות שאינה מוטלת בספק. התחושה הברורה היא שאנחנו רק לוקחים את הפרי הטבעי ו"משנים" לו מצב צבירה, לוקחים ממנו את כל הטוב, ושותים בהנאה. טרנד מאוד חזק היום הוא קנייה של מסחטה חדשה ואיכותית, ופתיחת כל בוקר עם מיץ תפוזים טרי וטעים.
אמנם, לגבי הוויטמינים והמינרלים, יש צדק בדברים, גם אם לא ב-100%. ירקות ופירות אורגניים, עתירי ויטמינים ומינרלים, בכל צבעי הקשת, בכל ספקטרום הצבעים שהגוף צריך, מגיעים לכל תא בודד בגוף בדרך הקלה ביותר לעיכול ולספיגה.
אבל יש כמה בעיות. בעיות רציניות, שהופכות את המיץ הטרי שהרגע סחטתם- למזיק.
בסחיטה פשוטה, אנחנו מפרידים בין המיץ לבין שאר חתיכות הפרי, שם מצויים הסיבים התזונתיים. כאשר מרחיקים את הסיבים, אין שום דבר שיאט את ספיגת הסוכרים בדם. כאשר שותים מיצי פירות בלבד עלולה להיגרם עליה חדה ברמת הסוכר בדם, ומשם כמו שהסברתי בשיעורים רבים הדרך לעלייה במשקל קצרה: ערכי האינסולין טסים למעלה, חוסמים פירוק שומן, יוצרים שומן חדש, ולבסוף "מצניחים" את רמת הסוכר בדם מה שגורם לעוד רעב למתוק.
וכל זה, כשהמיץ אפילו לא התחיל להשביע אתכם, ובעודכן שותות המון קלוריות.
הסיבים היו אמורים לגרום לכן להרגיש שבעות, כי אכלתן כמות קלוריות של ארוחה שלמה, ובמקום זה מופיע לנו עוד רעב- והכל מתובל במחשבה ששתינו משהו בריא.
בנוסף, אנחנו מכבידות מאוד על הכבד שלנו. בפירות יש כמות יפה של פרוקטוז, וזה חומר שהכבד צריך לעבוד קשה כדי לפרק. קשה כמו פירוק של אתנול (אלכוהול) למשל. לאורך זמן יכול להיווצר מצב של כבד שומני, היכולת שלנו לנקות רעלים (שזה תפקיד הכבד) נפגעת ויש לנו יותר סיכוי לחלות במחלות.
העבודה הקשה של הכבד, יחד עם הקפיצה של הסוכר, מעייפת אותנו. היא יוצרת תנודות במצבי הרוח ומעודדת תנגודת אינסולין, מה שעלול ליצור עם השנים סוכרת.
הכי גרוע זה מיצים קנויים, כמו מיץ תפוזים "סחוט טרי". המיצים האלה גרועים ברמה של פחית קולה. כן, קראתם נכון. בכוס מיץ תפוזים קנוי למשל יש רמה של 9 כפיות סוכר(!), כמו בפחית קולה!
במקרה הזה אפילו לא נותר לנו ליהנות מקצת וויטמינים, כיוון שהמיצים האלה עברו פסטור שהרגו כל דבר טוב במיץ, והוסיפו להם חומרי שימור כדי שיוכלו לעמוד על המדף לאורך כל השנה.
המסקנה: אכלו את הפירות שלכן שלמים. כך תיהנו מכל היתרונות הבריאותיים, מהטעם המתוק, ובלי לעלות במשקל ולהתעייף.
המיצים היחידים הטובים הם סחיטה של ירקות עליים ירוקים (במכונה מיוחדת).
שייקים
בשונה ממיצים השייקים מכילים את כל הפרי או הירק, וכוללים את הסיבים ולעיתים גם הקליפה (מומלץ).
הבלנדר מפריד בפעולתו את הסיבים והופך את הפירות והירקות ליותר קלים לעיכול. זהו תהליך איטי ומאוזן של שחרור רכיבי התזונה לזרם הדם המונע את העלייה החדה של רמת הסוכר בדם. שייקים משביעים יותר בגלל הסיבים ובדרך כלל יותר מהירים להכנה מהמיצים.
שימי לב שלא כדאי לערבב פירות וירקות, למעט תפוח וירקות עליים ירוקים. עירבוב כזה יכול להשפיע על תפקוד אנזימי העיכול שלכם, במיוחד ירקות המכילים עמילן. צירוף של פירות ועמילן עלול ליצור תסיסה וגזים.
את השייק כדאי לשתות מיד, לפני שנזקי האור והאוויר גורמים לו להתחמצן ולאבד את הרכיבי התזונה הטובים. אני ממליצה על שייקר עם אפקט של וואקום.
ההמלצה שלי היא שייק עם הרבה עלים ירוקים: הפגזה של נוגדי חמצון, של ויטמינים, של מינרלים ושל סיבים. כדאי לשתות סמוך לזמן ההכנה כדי לשמור על החיוניות של העלים ועל התכונות הבריאותיות שלהם.
לסיכום, הכי טוב לאכול את הפירות והירקות כמו שהם, אבל אם אתם ממש רוצים לשתות אותם- לכו על שייק, אל תוסיפו לו ממתיקים (או יותר מדי תמרים), ונסו שיהיה כמה שיותר עשיר בעלים ירוקים.
אני ממליצה על שייק אחד ביום, לא יותר. זה יכול להיות נוח אבל גם אכילת מזון מוצק חשובה לנו. היא מפעילה את מערכת העיכול ותורמת גם לתחושת השובע שלנו. חשוב שנאכל באופן מגוון ושגם נלעס.
שיהיה לבריאות!
