ברוכה הבאה ליום נוסף בתוכנית התזונה שלנו!
היום אני רוצה לדבר על נושא שעולה לעיתים תכופות בתחילת התוכנית: הצורך בתפריט.
רבות מאתנו כבר עברו כמה וכמה תוכניות לירידה במשקל. ברוב המוחלט שלהן אנחנו מקבלות כבר ביום הראשון תפריט ברור ש"מסדר" לנו את האכילה.
אין צורך לחשוב יותר מדי, רק לעבוד לפי התפריט. קל לא?
נוצרת תחושה שהנה- רק נאכל לפי התפריט ונרד במשקל. מבחינתי, זה מאוד מתחבר למחשבה של אנשים שלא נמצאים בבעיה הזו, ומצפים שפשוט נפסיק לאכול מתוקים בהחלטה קלה אחת.
כולנו יודעות שזה לא כל כך פשוט. התפריטים מחזיקים אצלנו מעמד בין יומיים לחמישה ימים, ואחר כך כבר מתחילים התירוצים וטקטיקות הבריחה. עוד לא שמעתי על אותה אחת שהצליחה לשמור על תפריט ליותר משבועיים.
הבעיות המרכזיות בתפריטים הם שקודם כל התפריט אינו גמיש לשינויים. אין לנו פתרונות לגבי אירועים, חגים, שבתות, ימי הולדת, וכו'. בתרבות שלנו, כמעט בכל יום יש משהו אחר וכמות הפעמים שבהן את צריכה לדבוק בכוח הרצון היא אינסופית.
הבעיה השניה היא שתפריט לא מתמודד עם הקשר הנפשי העמוק שלנו לאוכל, התפריט מצפה שנהפוך למכונות שלא חושבות ולא מרגישות. זה אבסורד.
הבעיה השלישית המרכזית היא שגם הגוף שלנו מכור פיזית למאכלים מסוימים. לנסות לצאת מהתמכרות פיזית בעזרת דף נייר שכתוב עליו מה צריך לאכול היום היא מגוחכת.
לכן, אני נגד הגישה הזו.
וכהרגלי, יש לי סיבות עומק מקיפות לשאלה למה אין בתוכנית שלי תפריטים:
📑📑📑
- במהלך התוכנית המטרה שלי היא שתפתחי הקשבה לגוף שלך.
כלומר, תדעי להחליט אם לאכול או לא על פי תחושת הרעב והשובע הטבעית שלך. לא על פי "בא לי" מצד אחד, ולא על פי "צריך לאכול כי יש תפריט" מצד שני.
אם אין רעב, אז אין צורך בארוחה גם אם היא מופיעה בתפריט ולהיפך.
- המטרה השנייה היא לעזור לך לפתח הרגלי אכילה בריאים.
שימי לב: מי משתמשות בתפריט? נשים עם עודף משקל. חשבי על כך לרגע: האם האנשים הבריאים אוכלים לפי תפריט?
הם לא. ועכשיו את מתאמנת להיות אחת מהם. כבר מעכשיו הגיע הזמן להתרגל להיות חופשיה מהתעסקות באוכל, כלומר להתאמן על הרגלי אכילה בריאים וגישות חשיבה בריאות. מהעבר השני, להפסיק לתת את השליטה שלך לגורם חיצוני שאת תלויה בו, ולתוכניות שבלעדיהן את חוזרת לעלות במשקל.
- צרכים פיזיולוגיים אינדיבידואליים:
לכל אחת מאיתנו יש גוף קצת שונה, עבודה שונה, פעילות יומיומית שונה וכמובן- גנטיקה שונה. כשתתאמני על ההקשבה לגוף, את תראי שהוא מבקש מאכלים על פי הצרכים הפיזיולוגיים הספציפיים שלך לאותו רגע ולאותו יום.
לפעמים הגוף צריך סלט מרענן עם נוזלים, לפעמים הוא צריך פחמימות לאנרגיה מהירה ולפעמים חלבון וכו'. הוא יודע לבקש- אנחנו מתאמנות על להקשיב.
יש ימים שהגוף יבקש שניצל על הבוקר, ישנם ימים שלא תצטרכי ארוחת בוקר בכלל- הגוף יודע והתפריט עלול להפריע לנו להקשיב.
שימי לב: אני מקווה שאת זוכרת שקרייבינג למתוק, זה שיבוש של פעילות הגוף ע"י הסוכר, באדיבות תעשיית המזון. הקשבה לגוף מתרחשת בצורה תקינה רק לאחר הגמילה שלנו מסוכר.
- ביטחון בעצמך:
גם מבחינה נפשית/רגשית, את מתחילה לסמוך על עצמך יותר. האימון על אכילה לפי ההקשבה לגוף, מאפשר לך לעבור לגישה שבה אין יותר צורך בתמיכה חיצונית של דיאטנית/תזונאית. את סומכת על עצמך עכשיו, וכשאת תצליחי (ואת תצליחי) גם הביטחון העצמי שלך יעלה! שינוי הדימוי העצמי שלך בעיני עצמך מזו שמסתבכת בנושא האוכל, לזו ששולטת לחלוטין בנושא האוכל- נותן חיזוק נפשי מאוד גדול (ואת בטח כבר מתחילה להרגיש אותו).
- טקטיקת "הפוך לבעיה":
חיפוש תפריט הוא לפעמים חלק מטקטיקה של המוח שנקראת "הפוך לבעיה", למדנו עליה בחודש הראשון. לתפריטים יש נטייה "קלה" להסתבך: לפעמים אין לך את המרכיבים, לפעמים אין לך את המתכון הנכון או שפשוט לא יוצא טעים, לפעמים השעות משתבשות בעקבות לחץ בעבודה ועוד 1001 סיבות. אם לאורך התקופה שאת אוכלת לפי תפריט אין לך הבנה אמיתית לגבי הסוכר והאוכל המעובד, המוח כבר ימצא את התירוץ למה כדאי "לדלג" היום על התפריט, ולהמשיך מחר.
- מסגרת של "אסור/מותר"
התפריט הוא מסגרת מיותרת: כשדף המתכונים "מחליט" בשבילך מה לאכול, הוא הופך לכלי של "אסור/מותר" והוא מזכיר לילדה שבך שרוצה להיות חופשייה, שהיא במסגרת. הילדה הזו תיאלץ להשתמש בהרבה כוח רצון כדי לא לשבור את המסגרת, אבל היא תישבר בסוף.
נכון, גם התוכנית שלי היא מסגרת, אבל זו מסגרת של צמיחה ולא של "כליאה". בתוכנית שלי את מבינה באמת למה את עושה את הדברים, ואת מדברת בכל שבוע עם מישהי שמבינה אותך ומקדמת אותך.
הגישה שלנו לפתרון של בעיית העלייה במשקל, היא מתוך ראייה של מי שהייתה בעצמה בתוך הבעיה- ולא מתוך ראייה של מי שחושב ש"פשוט צריך לאכול לפי תפריט".
אם היינו יכולות לאכול רק לפי תפריט, לא היינו צריכות אותו.
אני מאמינה בך מאוד. את יכולה לשלוט באכילה ביד רמה אם רק תצאי מהמלכודת של הסוכר, ותביני איך לא לחזור אליה לעולם.
אנחנו לא צריכות תפריטים, אנחנו עושות שינוי אמיתי!
קדימה!
