היי, ברוכה הבאה ליום נוסף בתוכנית התזונה שלנו.

❤❤❤שימי בבקשה לב, יש לך משימה בסוף הטקסט:❤❤❤

היום אני רוצה לדבר איתך על זמן.

איך זמן קשור לתזונה?

ובכן הלו"ז שלנו בעולם המודרני הוא צפוף מאוד, ולרוב כשאנחנו אוכלות אנחנו פשוט אוכלות מהר מדי, כדי לחסוך זמן.

מעבר לזה, לפעמים האוכל פשוט טעים כל כך- שכל מה שבא לנו זה לקחת כמה שיותר מהר עוד ועוד ביס. השילוב של הדברים

יוצר אכילה מהירה, מאוד מהירה.

ישנן כל מיני שיטות על מנת להאט את האכילה, כמו לספור לעיסות, או להיות "בלי ידיים" בין ביס לביס.

מכירה את השיטות האלה?

אני אגלה לך סוד: זה עובד בדיוק לארוחה אחת, במקרה הטוב ואחר כך אנחנו חוזרות להרגל האכילה הרגיל שאיתו אנחנו חיות כבר עשרות שנים.

🕒🕕🕘🕛

אז איך בכל זאת אפשר להתרגל לאכול לאט יותר?

ובכן, בואו קודם נגיע להבנה של הנושא:

מה יוצר לנו דחף לאכול וליהנות מהאוכל?

• • • • הורמוני הרעב מאותתים לנו שצריך עוד אנרגיה
      • מוליכים עצביים במוח, כמו דופמין וסרוטונין- שגורמים להרגשה טובה וכיף גדול
      • חיבור רגשי לאוכל כמשהו מהנה ומשמח.

 

מה גורם לנו להפסיק לאכול?

התשובה אמורה להיות הורמונים שמגיעים ממערכת העיכול ומאותתים שזה מספיק, שאנחנו שבעות.

בפועל-אנחנו עוצרות כשהצלחת ריקה.

שימו לב לשילוב הזה- גם פיזי וגם נפשי ותרבותי.

האוכל הוא חגיגה ואין שום סיבה לסיים אותה, מי בכלל שם לב מתי מגיע השובע?

אני רוצה להתמקד רגע במישור הפיזי, שימי לב מה קורה:

כדי לעבור ממצב של "תני לי את האוכל הזה עכשיו לפה", ועד "זהו, אני שבעה" לוקח למוח במינימום 20 דקות.

ההורמונים שמאותתים על שובע פשוט נוסעים לאט ובטוח, בזמן שהחומרים שגורמים להנאה, עובדים מיידית, חזק מאוד, והם לא עוצרים כשאת שבעה.

בטווח הזה של ה-20 דקות, אנחנו לא עסוקות בלחפש את הנקודה שבה אנחנו שבעות- אנחנו עסוקות בליהנות.

יוצא שבלי לשים לב אנחנו אוכלות יותר מדי, לועסות מעט מדי, ומרגישות מפוצצות בסוף.

כשהאיתות של השובע מגיע, הוא מופיע במקביל להנאה, אז אנחנו מתעלמות ממנו עד שהוא הופך לחזק-

אבל אז הוא כבר לא חשוב, כי ממילא כבר סיימנו את הצלחת.

מיותר לציין שחלק גדול מהאוכל הזה הגוף לא צריך בשביל אנרגיה, והוא מצטבר כשומן.

ועוד מיותר לציין שבטווח הארוך האכילה המהירה יוצרת בעיות עיכול ומחלות- אבל..

עכשיו ברגע הזה, האוכל עושה לנו כיף גדול, והמיקוד נמצא שם באופן טבעי.

אז מהם השלבים ליצירת הרגל לאכילה איטית?

• • • • אכילה בביסים קטנים: אנחנו מתחילות בלקחת כמות קטנה יותר בכף/ במזלג (חצי כף שטוחה)
      • לעיסה מקסימלית: אנחנו לועסות את האוכל שבפה היטב, עד לגריסה מלאה. רק אז נבלע.
      • לא מכניסים לפני שמסיימים: אנחנו לא מכניסות ביס נוסף לפני שלעסנו טוב טוב ובלענו כל מה שנמצא בפה. רק כשסיימנו ללעוס את האוכל שבפה ובלענו, אפשר לקחת ביס נוסף.

 

ובנוסף, אנחנו הולכות להתמודד עם זה ישירות: טיימר.

לכולנו יש פלאפון צמוד, נכון?

היכנסי לטיימר והפעילי אותו כשאת מתחילה לאכול.

הזמן שלוקח להורמוני השובע להתחיל לאותת לנו הוא 20 דקות, בואי נבדוק יחד כמה זמן לוקח לך לאכול.

הלחיצה הקטנה הזו בפלאפון בתחילת הארוחה- תגרום ללעיסה שלך להיות איטית יותר, לאכילה שלך להיות רגועה יותר, ובסופו של דבר פחות אוכל ייכנס כי עכשיו את נותנת למערכת הגופנית שלך הזדמנות להביע את עצמה.

ועכשיו, מה לגבי האוכל שנשאר בצלחת? האם נזרוק אותו?? לא חבל? גם לזה יש פתרון: הכניסי לשקית ושמרי לך לארוחה הבאה במקרר! ככה לא זרקת ולא הכנסת אוכל מיותר לגוף! ממליצה בחום לצפות בסרטון של חודש 1: אכילה לפי רעב.

 

המשימה שלך לשבוע הקרוב (עד לשיחה איתי):

מהיום צורת האכילה שלנו משתנה. ליישם את שלושת הטיפים: ביסים קטנים, אכילה איטית, לא מכניסים לפני שמסיימים ובנוסף:

נשים טיימר בתחילת הארוחה: נבדוק כמה זמן לוקח לנו לסיים את הארוחה, תוך מתן תשומת לב להרגשת השובע.

כתבי לי כמה זמן לקח לך לסיים את הארוחה, האם אכלת פחות מהרגיל?

בהצלחה!